פיאט בראבו II - דברים מכוערים מחמירים
מאמרים

פיאט בראבו II - דברים מכוערים מחמירים

לפעמים קורה שאדם נכנס לחנות, רואה חולצה ומיד מרגיש שהוא צריך לקבל אותה. אז מה אם זו החולצה המאה ואין איפה להחביא אותם - היא צורחת "קנה אותי". וזה כנראה מה שחסר לפיאט סטילו - המכונית הייתה ממש טובה, אבל לא היה לה "האחד". ומכיוון שמשווקים אמיתיים אף פעם לא מוותרים, החברה החליטה לחמם את המבנה יתר על המידה, רק שינתה את התבלינים. איך נראית פיאט בראבו II?

הבעיה של סטילו היא שהוא היה צריך לסיים את התחרות, אבל בינתיים הוא כמעט סיים את פיאט בעצמו. קשה לומר מדוע זה נכשל, אבל האיטלקים נקטו בגישה אחרת. הם החליטו לעזוב את מה שהם חושבים שהוא טוב ולעבוד על הצד הרגשי של העיצוב. בפועל, התברר שכל העניין נותר ללא שינוי, והמראה השתנה ללא היכר. כך נוצר דגם ה-Bravo, שנכנס לשוק ב-2007. האם במקרה זה היה טעם במבנה מחומם שכזה? זה אולי מפתיע - אבל זה קרה.

פיאט בראבו, הן בשמה והן במראה החיצוני, החלה להתייחס לדגם מסוף שנות ה-90, שבסופו של דבר היה מוצלח למדי - היא אף נבחרה למכונית השנה. הגרסה החדשה זכתה להתייחסויות סגנוניות רבות לגרסה הישנה ובהחלט אפשר לומר שלפני הבחירות היא לא זעזעה את דמיונם של פוליטיקאים, אבל גם לא הייתה משעממת. פשוט, הוא מסוקרן. וזה, בשילוב עם מחיר סביר, עשה רעש באולמות התצוגה של פיאט. כיום ניתן לקנות את בראבו בזול משומש ולאחר מכן למכור בזול עוד יותר. מצד אחד, אובדן הערך הוא מינוס, ומצד שני, על ההבדל מהפולקסווגן גולף, אפשר אפילו לנסוע לטנריף ולעשות נשר בחול. עם זאת, כדאי לזכור שהמחיר הנמוך חייב לנבוע ממשהו.

האמת היא שבראבו עובד קשה בהחדרת פתרונות ישנים לעולם המודרני. גרסאות בסיסיות מאובזרות גרוע, רק סגנון מרכב אחד לבחירה, דיסקי בלם קטנים, הרבה פלסטיק זול, תיבת הילוכים אוטומטית דואלוגית מיושנת או תמוכות מקפרסון המחוברות לקורה פיתול מאחור - פתרונות לא מתוחכמים מדי - תחרות מול רב-קישורים מתלים, מערכות אוטומטיות כפולות מצמדים ומגוון אפשרויות מרכב מציעים הרבה יותר אפשרויות. אבל תמיד יש חיסרון למטבע - עיצוב פשוט קל לתחזוקה, וזה חשוב במיוחד במקרה של השעיה. המדינה שלנו הורגת כמעט את כולם, וקורה הפיתול זולה ושגרתית. בנוסף, הבראבו עובד די טוב בשטח. עם זאת, תקלות קלות יכולות להיות מעצבנות. במנועי דיזל שסתום חירום EGR, דשים בסעפת היניקה, מד זרימה ומסנן חלקיקים יחד עם גלגל כפול מסה. גם האלקטרוניקה נכשלת - למשל, מודול הגה כוח, או רדיו טייפ תלוי ומערכת Blue & Me בעותקים הראשונים. לגרסאות הטרום-סטיילינג היו גם נזילות בפנסים ואפילו כיסים קטנים של קורוזיה בשולי הפח - לעתים קרובות במקום של צבע שבר, שהוא עצמו שביר יחסית. אפשר לומר שעל רקע המתחרים בראבו לא מפתיע באלגנטיות הטכנית שלו, אבל לא הייתי מסתכן בהצהרה כזו.

לפעמים אני מתרשם שרוב האנשים מקשרים בין ייצור מותגים איטלקיים פופולריים לייצור רולקס מזויף בסין. בינתיים, האיטלקים באמת יודעים לבנות מכונית יפה, ומנוע הדיזל ה-Multijet שלהם זוכה לביקורות מצוינות. כך או כך, מערך המנועים, ובראשם מנועי הבנזין MultiAir/T-Jet החדשניים, הוא שמעניק לבראבו הרבה רעננות. אחרי הכל, דיזלים שולטים בו - פשוט פתח פורטל עם מודעות וצפה בכמה מהן כדי לאשר את עצמך. הגרסאות הפופולריות ביותר הן 1.9 ו-2.0. הם בין 120 ל-165 ק"מ. בדגמים חדשים יותר, ניתן למצוא גם את ה-1.6 Multijet הקטן יותר. למעשה, כל האפשרויות נחמדות מאוד - הן עובדות בעדינות ובעדינות, השהיית הטורבו קטנה, הן מאיצות בקלות והן פלסטיות. כמובן שגרסת ה-150 כוחות סוס מבטיחה הכי הרבה אמוציות, אבל החלשה יותר מספיקה לכל יום - עקיפה לא מעייפת. מנועי בנזין, בתורם, מחולקים לשתי קבוצות. הראשון הוא עיצובים מימי קדם, כולל מנוע 1.4 ליטר. השני הוא אופנועי T-Jet מודרניים מוגדשים. כדאי לשמור מרחק משתי הקבוצות - הראשונה לא מתאימה למכונה הזו, והשנייה מורכבת וחדשה מבחינה מבנית, כך שעדיין קשה לומר עליה משהו. אם כי על הדרך שובה לב. עם זאת, הבעיה עם מכוניות קומפקטיות היא שהן צריכות להיות מגוונות. השאלה היא האם זה בראבו?

נפח תא המטען של 400 ליטר מביא לכך שמבחינת כושר נשיאה הרכב תופס מקום ראוי במעמד שלו - ניתן להגדיל את תא המטען ל-1175 ליטר. גרוע מכך בכל הנוגע למרווח במושב האחורי – החזית ממש נוחה, נוסעים גבוהים מאחור כבר יתלוננו. מצד שני, הפטנטים שפיאט ידועה בהם משמחים - עיצוב הדשבורד נאה, קריא ובעל חומרים בעלי טקסטורות מעניינות, אם כי רובם מעט צ'יזיים. הגה כוח עם שני מצבי פעולה מקל מאוד על התמרון בחניון. כל מה שצריך לעשות הוא להוסיף מערכת מולטימדיה מופעלת קולית, 5 כוכבים במבחן הריסוק של EuroNCAP וממדים קומפקטיים כדי להפוך את המכונית לבת לוויה יומיומית טובה למדי.

זה מצחיק, אבל בראבו מוכיח נקודה מעניינת אחת. ישנם מספר מרכיבים להצלחה של מכונית שאמורים להיות טובים באותה מידה. מחיר, עיצוב, בנייה, ציוד... מה שהיה חסר לסטילו היה אולי חסר צבע מדי. בראבו נתן לטכנולוגיה המוכחת הרבה יותר אופי, וזה הספיק כדי לגרום לרעיון להידבק. הודות לכך, לאויביהם של אוהבי הסיסמה: "גברות, קנו גולף" יש בחירה בדגם אחר - יפה ומסוגנן. ולאיטלקים, וכמעט אף לאום אחר, יש טעם כל כך טוב.

מאמר זה נוצר הודות לאדיבות TopCar, שסיפקה מכונית מההצעה הנוכחית למבחן וצילום.

http://topcarwroclaw.otomoto.pl/

רחוב. קורולבסקה 70

54-117 ורוצלב

אימייל כתובת: [מוגן באימייל]

טל': 71 799 85 00

הוספת תגובה