בניית מוזיאון ריברסייד
טכנולוגיה

בניית מוזיאון ריברסייד

מוזיאון על שפת הנהר

ניתן לכסות גגות בציפוי טיטניום-אבץ. גיליון זה שימש עבור בניית מוזיאון ריברסייד - מוזיאון התחבורה הסקוטי. חומר זה עמיד במיוחד ואינו דורש תחזוקה במהלך כל חיי השירות שלו. הדבר אפשרי בשל הפטינה הטבעית, שנוצרת כתוצאה מתנאי מזג האוויר ומגינה על הציפוי מפני קורוזיה. במקרה של נזק ליריעה, כמו שריטות, נוצרת עליה שכבת אבץ קרבונט, המגנה על החומר במשך עשרות שנים. פטינה היא תהליך איטי טבעי, התלוי, בין היתר, בתדירות המשקעים, בנקודות הקרדינליות ובשיפוע המשטח. החזרי אור עלולים לגרום למשטח להיראות לא אחיד. לכן פותחה טכנולוגיה לפטנט של יריעות טיטניום-אבץ, המכונה פטינה.מִקצוֹעָן קרח כחול? ופטינהמִקצוֹעָן גרָפִיט?. טכנולוגיה זו מאיצה את תהליך הפטינה הטבעית ומאזנת את גוון שכבת ההגנה בו זמנית. בניין המוזיאון החדש, שהוזמן ביולי 2011, מודרני מאוד הן מבחינת הארכיטקטורה והן מבחינת החומרים המשמשים. בתחילה (1964) תערוכות על ההיסטוריה של התחבורה מוקמו במחסן החשמלית לשעבר בגלזגו, ומאז 1987 - במרכז הירידים קלווין הול. בשל אטימות החדר, לא ניתן היה להציג את כל המוצגים בחדר זה. מסיבה זו, הוחלט להתחיל בבניית מתקן חדש ממש על נהר קלייד. הסטודיו הלונדוני של זאהה חדיד הוזמן לתכנן ולבנות את המוזיאון. צוות אדריכלים תכנן בניין שבזכות צורתו יוצאת הדופן הפך לנקודת ציון חדשה של נמל גלזגו. מבחינת צורה ותכנית קומה, מוזיאון התחבורה החדש? מוזיאון ריברסייד? דומה, כפי שאומרים המחברים, "מפית מקופלת ומכופלת באופן לא סדיר, שתחילתה וקצהה נוצרים על ידי שני קירות גמלון מזוגגים במלואם". כאן מתחילים תיירים את מסעם דרך מנהרת המוזיאון, שבה תשומת הלב של המבקרים מופנית למהות המוזיאון, כלומר. עד שלושת אלפים מוצגים. המבקרים יכולים לצפות בשלבי הפיתוח והטרנספורמציה העוקבים של אופניים, מכוניות, חשמליות, אוטובוסים וקטרים. פנים מנהרת המוזיאון עשוי לחלוטין ללא שימוש בסוגריים. אין קירות נושאי עומס או מחיצות. זה הושג הודות למבנה התומך עשוי פלדה ברוחב של 35 מטר ואורך של 167 מטר. באמצע אורך המוזיאון יש שניים, כפי שנקבע, "עיקולים מתפתלים", כלומר גזרות, שינויים בכיוון הקירות לכל גובהם, המבטיחים את ייצוב המבנה. מעברים רכים וחלקים אלה מאפיינים גם את המראה החיצוני של המוזיאון. החזית הצדדית והגג חוברו בצורה חלקה, ללא גבול ברור ביניהם. מישור הגג עולה ויורד בצורה של גלים, כך שהפרש הגבהים הוא 10 מטרים.

לשמירה על מראה אחיד, גם חיפוי החזית וגם הגג בעלי אותו מבנה - הם עשויים מיריעת טיטניום-אבץ הנ"ל בעובי 0,8 מ"מ.

כמו שאומר יצרנית הפח RHEINZINK? בטכניקת התפר הכפול. (?) על מנת להגיע למראה חלק אחיד, הוחל בעבודות קירוי בחזיתות מאונכות. כדי להבטיח מעבר חלק למישור הגג, כל פרופיל הצריך התאמה אישית לעקמומיות גוף המבנה. האם רדיוסי הכיפוף, רוחב השיפוע והחומר השתנו בשיפועי הגג עם כל פרופיל? כל רצועה נחתכה, עוצבה והודבקה ביד. 200 טון של Rhenzink עם צדודית לרצועות של 1000 מ"מ, 675 מ"מ ו-575 מ"מ שימשו לבניית מוזיאון ריברסייד. אתגר נוסף היה להבטיח ניקוז מי גשמים יעיל. לשם כך הותקן ניקוז פנימי במעבר בין החזית לגג, שאינו נראה מגובה פני הקרקע. לעומת זאת, בגג עצמו, במקומות העמוקים ביותר שלו, נעשה שימוש בניקוז באמצעות מרזב, שלצורך הגנה מפני לכלוך נקבע באמצעות רשת מחוררת בצורת פנלים המחוברים בתפר עומד. על מנת להבטיח ניקוז מי גשמים אמין, בוצעו בדיקות מקיפות להתאמת נפח השימוש והזרימה של המרזבים לנפח המים הצפוי. זה היה היבט חשוב בקביעת מידות המרזבים.

הוספת תגובה