מלחמה בנגורנו קרבאך חלק 3
ציוד צבאי

מלחמה בנגורנו קרבאך חלק 3

מלחמה בנגורנו קרבאך חלק 3

כלי רכב קרביים עם גלגלים BTR-82A של החטיבה הממוכנת הנפרדת ה-15 של כוחות המזוינים של RF הולכים לכיוון סטפנקרט. על פי ההסכם המשולש, כוחות שמירת השלום הרוסיים יבטיחו כעת יציבות בנגורנו קרבאך.

הסכסוך בן 44 הימים, המכונה היום מלחמת קרבאך השנייה, הסתיים ב-9-10 בנובמבר עם כריתת הסכם וכניעה וירטואלית של צבא ההגנה של קרבאך. הארמנים הובסו, מה שהפך מיד למשבר פוליטי בירוואן, ושומרי שלום רוסים נכנסו לנגורנו-קרבאך/ארצ'ך המצומצמת מבחינה טריטוריאלית. בחישובם של שליטים ומפקדים, האופייניים לאחר כל תבוסה, נשאלת השאלה, מה היו הסיבות לתבוסת הכוחות שהגנו על ארקה?

בתחילת אוקטובר ונובמבר התפתחה המתקפה האזרבייג'נית בשלושה כיוונים עיקריים - לאצ'ין (Laçın), Shusha (Şuşa) ומרטוני (Xocavnd). הגורמים המתקדמים של הכוחות המזוינים של אזרבייג'ן תקפו כעת את רכסי ההרים המיוערים, שם הפך קריטי לשלוט ברמות הגבוהות הרצופות המתנשאות מעל הערים והכבישים. באמצעות חי"ר (כולל יחידות מיוחדות), עליונות אווירית וכוח אש ארטילרי, הם השתלטו ברציפות על השטח, בעיקר באזור שושי. הארמנים הציבו מארבים באש של חי"ר וארטילריה משלהם, אך האספקה ​​והתחמושת אזלו. צבא ההגנה של קרבאך הובס, כמעט כל הציוד הכבד אבד - טנקים, כלי רכב לחי"ר, משוריינים, ארטילריה, בעיקר ארטילריה של רקטות. הבעיות המוסריות נעשו יותר ויותר חמורות, בעיות באספקה ​​(תחמושת, אספקה, תרופות) הורגשו, אבל יותר מכל אבדן החיים היה עצום. רשימת החיילים הארמנים ההרוגים שפורסמה עד כה התבררה כלא שלמה כאשר נוספו נעדרים, למעשה, חיילים, קצינים ומתנדבים, שגופותיהם היו מוטלות ביערות סביב שושי או בשטח שנכבש על ידי האויב. לזה. לפי הדו"ח מיום 3 בדצמבר, כנראה עדיין לא שלם, אבדותיהם של הארמנים הסתכמו ב-2718 איש. בהתחשב בכמה גופות של חיילים הרוגים עדיין נמצאות, ניתן לשער שהאבידות במשקל מוות יכולות להיות אפילו יותר גדולות, אפילו בסדר גודל של 6000-8000 הרוגים. בתורו, ההפסדים בצד האזרבייג'ני, לפי משרד ההגנה ב-3 בדצמבר, הסתכמו ב-2783 הרוגים ויותר מ-100 נעדרים. באשר לאזרחים, 94 בני אדם ימותו ויותר מ-400 נפצעו.

התעמולה הארמנית ורפובליקת נגורנו קרבאך עצמה פעלו עד הרגע האחרון, בהנחה שהשליטה על המצב לא אבדה...

מלחמה בנגורנו קרבאך חלק 3

רכב קרב של חי"ר ארמני BMP-2 ניזוק וננטש ברחובות שושי.

עימותים אחרונים

כשהתברר שבשבוע הראשון של חודש נובמבר נאלץ צבא ההגנה קרבאך להגיע למילואים האחרונים - גזרות מתנדבים ותנועה מאסיבית של חיילי מילואים, הדבר הוסתר מהציבור. מזעזע יותר בארמניה היה המידע שב-9-10 בנובמבר פותח הסכם משולש בהשתתפות הפדרציה הרוסית על הפסקת פעולות האיבה. המפתח, כפי שהתברר, היה התבוסה באזור שושי.

ההתקפה האזרבייג'נית על לאצ'ין הופסקה סופית. הסיבות לכך אינן ברורות. האם זה הושפע מההתנגדות הארמנית בכיוון זה (למשל, ההפגזות הארטילריות הכבדות עדיין) או החשיפה להתקפות נגד אפשריות של האגף השמאלי של הכוחות האזרבייג'נים המתקדמים לאורך הגבול עם ארמניה? כבר היו עמדות רוסיות לאורך הגבול, ייתכן שבוצעה הפגזה ספוראדית משטח ארמניה. בכל מקרה, כיוון ההתקפה המרכזי עבר מזרחה, שם נעו יחידות החי"ר של אזרבייג'ן על פני רכס ההרים מהדרות לשושה. הלוחמים פעלו ביחידות קטנות, מבודדות מהכוחות העיקריים, כשעל גבם נשק תמיכה קל, כולל מרגמות. לאחר שעברו כ-40 ק"מ במדבר, הגיעו יחידות אלו לפאתי שושי.

בבוקר ה-4 בנובמבר נכנסה יחידת חי"ר אזרבייג'נית לכביש לכין-שושא, ולמעשה מנעה את השימוש בו על ידי המגינים. התקפות נגד מקומיות לא יכלו להדוף את חיל הרגלים האזרבייג'ני שהתקרב לשושה עצמה. חיל הרגלים הקל האזרבייג'אני, עוקף את העמדות הארמניות, חצה את רכס ההרים הנטוש מדרום לעיר ולפתע מצא את עצמו ממש למרגלותיה. הקרבות על שושה היו קצרי מועד, החלוץ האזרבייג'ני איים על סטפנקרט, שלא היה מוכן להגן על עצמו.

הקרב הרב-יומי על שושה התברר כהתנגשות הגדולה האחרונה של המלחמה, שבה מיצו כוחותיו של קשת את המילואים שנותרו, הקטנים כיום. לקרב נזרקו יחידות מתנדבים ושרידי יחידות צבא סדיר, האבדות בכוח האדם היו עצומות. רק באזור שושי נמצאו מאות גופות של חיילים ארמנים הרוגים. מהצילומים עולה כי המגינים אספו לא יותר ממקבילה של קבוצת קרב של פלוגה משוריינת - תוך ימים ספורים בלבד של קרב זוהו רק טנקים מועטים לשימוש מהצד הארמני. למרות שחיל הרגלים של אזרבייג'ן נלחם לבד במקומות, ללא תמיכה של כלי רכב קרביים משלהם שנותרו מאחור, לא היה היכן לעצור אותם ביעילות.

למעשה, שושה אבדה ב-7 בנובמבר, התקפות הנגד הארמניות נכשלו, וחיל החלוץ של חיל הרגלים האזרבייג'אני החל להתקרב לפאתי סטפנקרט. אובדן שושה הפך משבר מבצעי למשבר אסטרטגי - בשל יתרון האויב, אובדן בירת נגורנו קרבאך היה עניין של שעות, מקסימום ימים, והדרך מארמניה לקרבך, דרך גוריס- לכין-שושא-סטפנכרט, נותק.

ראוי לציין ששושה נכבשה על ידי חיל הרגלים האזרבייג'ני מיחידות הכוחות המיוחדים שאומנו בטורקיה, המיועדות לפעולות עצמאיות ביער ובשטח ההררי. חיל הרגלים האזרבייג'אני עקף את העמדות הארמניות המבוצרות, תקף במקומות בלתי צפויים, הקים מארבים.

הוספת תגובה